"גם אני רוצה לחיות לנצח"

עשרות אלפי חובבי טכנולוגיה מרחבי העולם ועוד קומץ מישראל המזדהים כטרנס-הומניסטים טוענים כי אנו בעיצומה של מהפכה טכנולוגית שתשנה את האנושות באופן יסודי, קיצוני ובלתי ניתן לשיעור. על הפרק: שידוד אנושי, בינה מלאכותית וחיי נצח

מאת אסף שטול-טראורינג

http://www.mysay.co.il/articles/ShowArticle.aspx?articlePI=aaacyq

תמונה מאת "אנושות פלוס"

כוכי כהן, בת 37 מתל אביב, רוצה לחיות לנצח. כיום, לאחר שחיפשה את התרופה למוות במסגרת לימודיה במכון ויצמן, היא מנסה לשווק לבתי הספר בארץ תוכנית לימודים העוסקת בחיי נצח. גם שני נשרי, סטודנטית למדעי החיים בת 20 מאזור הדרום, “באמת לא רוצה למות”. שני נוהגת לחפש באינטרנט מידע על אורח חיים בריא ותזונה נכונה; מטרתה כיום היא לשרוד עד בוא הטכנולוגיות מאריכות החיים.

נשרי וכהן אינן חוזות – או הוזות – מבודדות; הן משתייכות לתנועה בינלאומית הידועה כטרנס-הומניזם. עשרות אלפי חובבי טכנולוגיה, אקדמאים ואנשי מדע מארה”ב ומאירופה המזדהים כטרנס-הומניסטים טוענים כי בעשורים הקרובים, שלוש מהפכות טכנולוגיות שלובות בתחומי ההנדסה הגנטית, הננוטכנולוגיה ובעיקר הרובוטיקה, עתידות לשנות את הגוף והתודעה של בני האדם ללא היכר ולהוביל לתפנית דרמטית באבולוציה האנושית. לטענתם, ההשלכות המרכזיות של מהפכות אלה יהיו, בראש ובראשונה, התעלות האנושות מעל מגבלויותיה הביולוגיות, תוך טשטוש ההבחנה בין האדם לבין המכונה והרשת, והארכה רדיקלית של תוחלת החיים – אולי עד כדי חיי נצח פוטנציאליים.

האדם אינו סוף פסוק

הטרנס-הומניסטים שואפים לקדם פיתוח טכנולוגיות חדשניות ולעודד את השימוש בהן להרחבת יכולתיהם השכליות והגופניות של בני האדם, תוך מיגור הסבל הנגרם ממחלות וזקנה. הם טוענים שהאדם כפי שאנו מכירים אותו כיום אינו סוף פסוק, אלא שלב מוקדם בהתפתחות הביו-טכנולוגית של המין האנושי, וכי איננו יכולים להסתפק בטיפוח ובחינוך שמבטיחים בתי הספר והספרות.

הסופר והעיתונאי עידו הרטוגזון, מחבר הספר “טכנומיסטיקה”, אומר כי "הטרנס-הומניזם אינו שותף לעבודת האלילים הדתית וההומניסטית שרואה את הישות הנוכחית ששמה אדם, כמעין מטרה סופית שיש לקדש אותה בצורתה הנוכחית. בסופו של דבר הטרנס-הומניזם מדבר על חיי נצח, חיים של אינטיליגנציה מוגברת פי מיליארדים ויכולות חוויה מוגברות פי מיליארדים. כשלוקחים את הטרנס-הומניזם אל השלב האחרון שלו – הרי הוא עוסק בלהפוך לאינסוף".

האיפיון של הרטוגזון לטרנס-הומניסטים עצמם ארצי יותר: “מדובר ברובם בגברים לבנים וגיקים ממעמד סוציו-אקונומי גבוה שמתעניינים – מתעניינים? עבור רבים מהם מדובר יותר בסוג של אובססיה – בטכנולוגיה. באופן כללי מדובר גם בקבוצה מאוד אופטימית, כמעט נאיבית, עם מודעות מופחתת לפוליטיקה ולשדות הכוח שלה”.

רעיונותיה של התנועה הטרנס-הומניסטית החלו להתגבש לאחר מלחמת העולם השנייה בארה”ב, בעיקר בלוס אנג'לס בתחילת שנות ה-80 של המאה שעברה. המונח טרנס-אדם, קיצור ל”אדם במעבר” (Transitional Human), נטבע על ידי העתידן פ.מ. אספנדיארי, בנו של דיפלומט איראני ששינה את שמו ל”פ.מ.2030” כמחווה לתקוותו כי יחגוג את יום הולדתו ה-100 בשנת 2030 (הוא מת בשנת 2000). בתחילת המאה העשרים ואחת פזורים ברחבי העולם עשרות אלפי אנשים המזדהים עם רעיונות התנועה, ואלה מקיימים קהילות וירטואליות סביב אתרים העוסקים בנושא.

גם בישראל קיימת קהילה קטנה המונה כ-60 עד 100 טרנס-הומניסטים, אך חבריה טוענים שישנם עוד רבים בארץ ששותפים לדעותיהם. “הייתי אומר שיש עוד 700 עד 800 איש בישראל שמחזיקים ברעיון ומודעים לו אבל לאו דווקא מגדירים עצמם ככאלה”, אומר איתי חזן, יזם חברתי בן 28 מתל אביב ופעיל מרכזי בגרעין הקבוצה.

חברי הקהילה הישראלית מצאו זה את זה באתר האינטרנט של מכון האלמוות (Immortality Institute), פורום לדיונים בעניינים טרנס-הומניסטיים בהשתתפות עשרת אלפים בני אדם מרחבי העולם. הטרנס-הומניסטים הישראלים שומרים כיום על קשר באתר אינטרנט המוקדש לעניינם המשותף (www.singulariut.com); הם משתפים זה את זה, באתר ומחוצה לו, בפיתוחים שונים בתחומים כמו בינה מלאכותית, תרופות ותוספי תזונה, שידוד אנושי טכנולוגי וקריוגניקה – הקפאה לאחר המוות לשם החייאה בעתיד מבטיח יותר מבחינה טכנולוגית (ברוח זו, פורסמה באתר האינטרנט שלהם ברכה מקורית לשנה האזרחית החדשה: “שנה של בריאות אופטימלית ואינטליגנציה בלתי מוגבלת לכולנו! וגם הדברים הרגילים כמו שלום ונחת”).

איליה סטמבלר, בן 38 מראשון לציון שכותב דוקטורט על הארכת חיים באוניברסיטת בר-אילן, הוא אחד מהטרנס-הומניסטים הבולטים ומוערכים בישראל. לדבריו, "יש חשיבות לדיון אסטרטגי בטכנולוגיות העתיד, על מנת לא להתעורר יום אחד חסרי אונים אל מול מציאות משונה ואולי אף מאיימת. אך דיון כזה כמעט בטוח יידחה מפני העיסוקים המיידיים. כאשר הטכנולוגיות שנראות כיום כעתידניות יהפכו לשגרה אזי הם יהפכו לנושאים טקטיים ורבים יעסקו בהם”.

הסינגולריות קרובה

בין ההוגים המרכזיים המזוהים עם התנועה נמנה הממציא והעתידן ריי קורצווייל, הידוע גם כמקדם מושג הסינגולריות – הרעיון לפיו אנחנו מתקרבים לרגע היסטורי שבו התאוצה הטכנולוגית תשנה את האנושות באופן יסודי, קיצוני ובלתי ניתן לשיעור. קורוצווייל חוזה כי כבר בשנים הקרובות תאפשר מהפכת הננוטכנולוגיה את יצירתם של ננורובוטים – רובוטים בממדים מולקולריים – אשר יקדמו עידן חדש של רפואה מדויקת וישמשו מכונות זעירות לפיתוח חומרים מגוונים וטכנולוגיות מיחשוב מתקדמות. טכנולוגיות אלו, שיתבססו על המידע המעמיק שיעניקו לנו סורקים ננורובוטיים על פעילות המוח שלנו, יאפשרו – כך על פי קורצווייל – את יצירתו של מחשב הדומה בתפקודיו למוח האנושי.

קורוצוויל ומקדמי הבינה המלאכתית טוענים כי שילוב יתרונות המוח הביולוגי עם ה”מוח” האלקטרוני יוביל ליצירת אדם-מכונה עם בינה הגבוהה פי מאות מונים מהבינה האנושית בשיאה כיום. התפתחות זו אמורה להוביל במהרה להאצה נוספת של טכנולוגיות, עד כדי מפץ סינגולרי של היכולות האנושיות והרובוטיות, שכבר יהיו בלתי נבדלות.

בבסיס התחזיות הרדיקליות של קורצווייל והטרנס-הומניסטים עומדת ההנחה שההתפתחות הטכנולוגית מתקדמת בקצב גובר, מעריכי (אקספוננציאלי). תפיסה זו היא הרחבה של חוק מור, שניסח מייסד אינטל גורדון מור ב-1965, לפיו יחס העלות-ביצועים של שבבי מחשב מכפיל את עצמו מדי כשנתיים. עד כה החוק עמד בתחזיותיו ואף התעלה עליהם.

לצד הספקנות הרבה שלה זוכים תחזיותיו של קורצווייל וחבריו הטרנס-הומניסטים, אלה גם זוכות ליחס רציני ממספר גופים רציניים. כיום מעסיק הצבא האמריקאי את קורצווייל כיועץ לחיזוי טכנולוגי, ובשנה שעברה הוא ייסד בשיתוף עם נאס”א וגוגל את אוניברסיטת הסינגולריות בעמק הסיליקון, המוקדשת ללימודי עתידנות. בסוף 2009 הוא חבר ליזמים ומדענים מובילים לצורך מיזם “פרויקט מנהטן ביץ'”, שמטרתו המוצהרת היא הפסקת תופעת הזקנה עד 2029.

לפני חודשים ספורים זכה קורצווייל להכרה רשמית בישראל, כאשר שמעון פרס הזמין אותו להשתתף בוועידת הנשיא. אולם לדברי כוכי כהן, ההכרה בארץ בחשיבות רעיונות התנועה הטרנס-הומניסטית רחוקה מלהיות משביעת רצון. היא מספרת שכאשר הגיעה ללימודי תואר שני במכון ויצמן, נתקלה שם בהתנגדות עקרונית לרצונה להיות בת אלמוות: “אמרתי לראש המחלקה למדעי המוח שאני רוצה לחיות לנצח. הוא אמר לי: 'אז למה את לומדת ביולוגיה? לכי תלמדי פילוסופיה'. זה מזעזע”. כיום נושאת כהן את עיניה למדענים בחו”ל דוגמת אוברי דה גריי מאוניברסיטת קיימברידג', המוביל את המחקר למיגור תופעת הזקנה.

בחזרה לקדמה

קריאתם של הטרנס-הומניסטים לחזור לאידיאל הקדמה המדעית והטכנולוגית מתבלטת על רקע השמרנות מימין ומשמאל, אך היא נעדרת כל ניסוח מוסכם של תפיסות חברתיות או פוליטיות. קורצווייל עצמו ידוע כניאו-ליברל המתנגד לפיקוח ממשלתי על פיתוחים טכנולוגיים ובכלל, בעוד יו”ר האיגוד הטרנס-הומניסטי העולמי, ד”ר ג'יימס היוז, מגדיר עצמו כסוציאל-דמוקרט. לדברי סטמבלר, “טרנס-הומניסטים אינם מספקים שום הגדרה מוחצת כיצד החברה האידיאלית העתידית אמורה להיראות. הפילוסופיה של הטרנס-הומניזם היא פילוסופיה של התהוות והתפתחות ולא של קץ הימים”.

עם זאת, לטרנס-הומניסטים רבים ביטחון מופרז בדבר הכרח הקדמה והמהפכה הטכנולוגית. הרטוגזון מסביר זאת בהיבטים התיאולוגיים של הטרנס-הומניזם: “בניגוד לאסכטולוגיה הדתית, חזון זה אינו מוגבל לבעלי האמונה אלא נסמך על גרפים, נוסחאות ובקיצור בסיס 'רציונלי' 'מדעי' או 'טכנולוגי' שמאפשר גם לאנשים טכנולוגיים למצוא ישועה 'רציונלית' בנבואות על חיי נצח מתקרבים ואפילו על התקרבותו של האדם לצלמו המושלם של האל".

לצד המצדדים בחזון האוטופיה הארצית של הטרנס-הומניזם, ישנם גם אנשים כמו טל גלילי, ביוסטטיסטיקאי בן 29 מתל אביב, שמייצג זרם מפוכח יותר בתנועה: "החיים לא יפים”, הוא מבקש להזכיר; “באמצעות זמן ומחקר אפשר להגיע לתוצאות ולהמציא דברים שמובילים לדברים טובים יותר. אבל הדרך היחידה שהדברים האלה קורים זה אם אנשים מקווים. התקווה והרגש מכוונים את האנשים לפעול”.

באשר לחשיבות הפעילות הטרנס-הומניסטית בישראל ובעולם, גלילי אומר: “לכל אחד מאיתנו תפקיד קטן, ואחד מאיתנו יביא לשינוי, ידבר עם מישהו בעל השפעה, יביא השראה לאנשים. אם יש תקווה להצלחה, היא לא תבוא מאדם אחד כמו קורצווייל או אוברי דה גריי, שהם משיחיים. התקווה היחידה שלנו היא הלך רוח תרבותי שלם”.

משיחיות של גיקים או איום על האנושות?

הטרנס-הומניסטים יודעים לעג מהו. בארה”ב יש המכנים את התנועה העתידנית דת או משיחיות של גיקים, ובאליטות האינטלקטואליות המסורתיות נוהגים בה בדרך מבישה יותר, בדרך של התעלמות כמעט מוחלטת. בהתייחסות ראשונה ואחרונה של כתב העת היוקרתי “ניו יורק ריביו אוף בוקס” לסינגולריות ולריי קורצווייל, תקף הפילוסוף ג'ון סירל את תחזיותיו הרדיקליות ואת תקוותיו לפיתוח של בינה מלאכותית בעתיד הנראה לעין. על פי סירל, היכולת לייצר מחשב המדמה את תפקודיו של המוח האנושי – אם הדבר בכלל אפשרי – אינה מספקת הוכחה לקיומה של תבונה במכונה.

אולם יש דמויות מרכזיות שמתייחסות לתחזיות ברצינות תהומית ואף בחרדה. מי שהיה עד לפני מספר שנים המדען הראשי של סן-מיקרוסיסטמס, ביל ג'וי, פרסם בכתב העת “וויירד” (Wired) מאמר שעורר בזמנו תהודה רבה, שבו הוא פרש תסריט אימים לפיו מחשבי-על יירשו את מקומה של האנושות בכדור-הארץ וננורובוטים משתכפלים יהרסו את הביוספרה. לנוכח תחזיותיו של קורצווייל, ג'וי ופעילים להגנת הסביבה קראו להגביל את ההתפתחויות ההטכנולוגיות העלולות לסכן את העתיד האנושי על פני כדור-הארץ.

איליה סטמבלר מכיר את הטיעונים האלה ודוחה אותם. “הטרנס-הומניסטים מודעים היטב לאיומים העלולים לנבוע מהתפתחותיות טכנולוגיות, לאיומים גלובליים בכלל ולאיום האקולוגי בפרט. כך, למשל, אחד הארגונים הטרנס-הומניסטיים המובילים, Life Boat Foundation, מוקדש רובו ככולו לחקר איומים גלובליים. מכון פורסייט והמרכז לננוטכנולוגיה אחראית בארה”ב חוקרים ומקדמים את האספקטים החיוביים של ננוטכנולוגיה, כגון ייצור מולקולרי וננו-רפואה, אבל גם מחפשים דרכים למנוע איומים סביבתיים העלולים להיווצר כתוצאה מפיתוחי ננוטכנולוגיה, כגון הפצתם הבלתי מבוקרת.

“יחד עם זאת", אומר סטמבלר, "טרנס-הומניסטים בפרוש מתנגדים לגישה החשוכה של חלק מהירוקים הקיצוניים אשר קוראים לעזיבה או לדיכוי כללי של טכנולוגיות חדשות. דיכוי כזה לא רק בלתי אפשרי, הוא גם עלול להיות מסוכן, הן לחברה והן לסביבה. טכנולוגיות חדשות טומנות בחובן פוטנציאל אדיר, לא רק לשיפור הבריאות ולמניעת רעב ועוני, אלא גם לפתרון הבעיה האקולוגית”.

***

הכתבה פורסמה בגרסה מקוצרת בעיתון "הארץ":