הסרט החדש In Time יצא לאחרונה לאקרנים והטריילרים שלו שוטפים את דפי הפייסבוק. הנה אחד מהם:
הסרט הזה מחבר שתי סוגיות חשובות ומרתקות: הארכת חיים רדיקלית וחלוקת ההון בחברה המודרנית.
בסרט "בזמן", זמן שווה כסף (או כמו שאחי שוקי אומר "זמן איז מאני"), אבל באופן יותר מוחשי מאשר אי פעם בעבר. הזיקנה, המחלות, כל אלו אינן מהווים יותר שיקול מכריע באיכות החיים שלנו (אתם מצליחים לדמיין זאת?) כל מה שמשנה זה כמה "הון" (="זמן") יש לך.
כבר כיום, כסף קונה איכות חיים (מזון איכותי, פחות לחץ קיומי של פרנסה, טיפול רפואי חדיש ועוד), במובן זה הסרט משקף ומקצין את המצב שקיים כיום. להבנתי, הסרט מזכיר לאנשים כמונו (טרנסהומניסטים, ואנשי בעלי תקווה לחיים ארוכים מאד), שסוגיות כמו צדק חברתי, אשר צף לתודעה סביב מחאת האוהלים, הוא חלק חשוב בהארכת חיים, לא פחות מאשר הטכנולוגיה הרפואית שתוביל אותנו לשם. וזה, בעיני, משהו ששווה לחשוב עליו…
(פורסם במקור בבלוג של טל גלילי)
ולמרות שכסף קונה איכות חיים, עדיין ראינו כיצד סטיב ג'ובס מת ממחלת הסרטן. ואתם יודעים למה? כי עם כל הכסף שהיה לו, הוא לא הגיע למקומות הנכונים, לדוגמא קידום מחקר סרטן באוניברסיטאות רפואיות ברחבי העולם. צריך להודות, כסף הוא גם אחת המגבלות הגדולות ביותר של המדעים והטכנולוגיות, ולפי דעתי, כשהטכנולוגיות האלה יגיעו, אני בספק אם לכל אדם בעולם (או אפילו בארה"ב) תהיה גישה אליהם. לפי הבנתי, מציגים בסרט רק אנשים עם שעון דיגיטלי על היד שמראה מתי האנשים ימותו (מרגע הגעתם לגיל 25, בו הם לא מזדקנים עד שזמנם נגמר). אך מה יקרה לכל אותם אנשים שלא ירצו את הטכנולוגיה, או שלא יהיה להם כסף "לקנות חיים" מעבר לגיל 25? האם במצב זה לא יהיה עדיף לחיות עד גיל 60-70, אולי אפילו 80, מאשר להפסיק להזדקן בגיל 25 ולגלות שאין לך מספיק זמן בכדי לחיות יותר מיום?
מסקנה.. לחיות מהר וטוב 🙂