במאי 15, 2015, אנחנו חוגגים 170 שנה ללידתו של אלי מצ'ניקוב (15 למאי 1845 – 15 ליולי 1916) – מייסד הגרונטולוגיה (חקר ההזדקנות), ואחת הדמויות המייסדות בחקר האימונולוגיה, ושל הרפואה המודרנית בכלל. עבור תומכי מחקר למען הארכת חיים בריאים, לדמותו של מצ'ניקוב יש משמעות מיוחדת. מצ'ניקוב כמובן ידוע כחוקר פורץ דרך בתחום האימונולוגיה ומיקרוביולוגיה, כסגן נשיא מכון פסטר בפריס וכחתן פרס נובל לפיזיולוגיה ורפואה לשנת 1908 עבור גילוי פאגוציטוזיס (שהיה לתרומה מכרעת להתפתחות הבנת מערכת החיסון). אבל הוא גם זוכה להכרה כ"אבי הגרונטולוגיה" – המושג שנטבע על ידו. הן המושג "גרונטולוגיה" (חקר ההזדקנות) והן המושג "טנטולוגיה" (חקר המוות) נטבעו על ידו בספרו "על טבע האדם" שפורסם לראשונה ב-1903 ושמציין את תחילת התחומים המדעיים האלה. עד היום, המוניטין המדעי שלו נשאר גבוהה בכל העולם. ולמעשה מצ'ניקוב הנו סמל תרבותי מאחד למספר עמים (היו לו לא רק שורשים רוסיים-אוקראינים ורקע השכלה אירופאי, אלא גם שורשים יהודיים).
מצ'ניקוב היה אחד המייסדים או אחד החוקרים הראשונים למגוון שיטות התערבות בתהליך ההזדקנות ולהארכת חיים, וייסד מספר קווי מחקר שנמשכים עד היום. אלה כוללים למעשה את התיאוריה המדעית הראשונה של הזדקנות, המבוססת על תצפיות היסטולוגיות מדוקדקות ועל מודל של התנהגות רקמות חיות, שהראה במיוחד את התפקיד המכריע של מערכת החיסון (פאגוציטים) והרעלה פנימית על ידי חיידקי המעיים (מיקרוביוטה) בתהליכי ההזדקנות הניוונים. הוא היה גם בראשית הדיון אודות התיאוריה האבולוציונית של ההזדקנות, במיוחד לגבי האפשרות של "הזדקנות מתוכננת". תודות לו החל פיתוח אמצעים מעשיים רבים לטיפול ומניעת תהליך ההזדקנות הניווני (כולל דיאטות פרו-ביוטית ואימונו-תרפיה תומכת ובפרט טיפול באמצעות נסיובים ציטוטוקסיים לגירוי רקמות), חקר רפואה חלופית ורפואה רגנרטיבית.
בהינתן החשיבות העצומה של תהליך ההזדקנות הניווני להופעת כמעט כל המחלות, הן מחלות בלתי-מדבקות והן מחלות מדבקות, ובהינתן ההתפתחות המואצת של אמצעים ביו-רפואיים פוטנציאליים להתערב ולהקל על תהליכים אלה למען אריכות חיים בריאה – יש להכיר בתרומתו החלוצית של מצ'ניקוב לתחום. החשיבות של תרומה זו הולכת וגוברת בעולם. העולם הולך ומזדקן במהירות. תהליך דמוגראפי זה מאיים בסיכונים רבים לחברה, ומיוחד לכלכלה. מאידך, טכנולוגיות רפואית, המתפתחות במהירות אף הן, עומדות בחזית ההגנה נגד האיום אפשרי. שני הכוחות העצומים האלה דוחפים את חקר ההזדקנות, אשר מצד אחד מתאר את אתגרי ההזדקנות, אך מצד שני מחפש אמצעים להתמודד עם אתגרים אלה, למרכז הבמה המדעית, הטכנולוגית והפוליטית. בתקופה זו, יש להוקיר את תרומתו של מצ'ניקוב, שעמד בראשית הדיון הגרונטולוגי, לא רק כתחום מדעי אלא גם כתנועה חברתית ואינטלקטואלית.
קיימת מסורת לחגוג יובלים של אנשים גדולים (מדענים, אומנים, מחברים, פוליטיקאים, מצביאים וכו') כדי לקדם את תחום עיסוקם ולחנך לאידיאולוגיה שלהם. אפשר לקוות שהשנה, היובל של מצ'ניקוב ישמש כדי לקדם ולחנך למדע ואידיאולוגיה של הארכת חיים בריאים, כולל ברמה המדינית. "יום מצ'ניקוב" יכול לתת דחיפה לארגון מפגשים וכנסים, למחקר ולפרסומים בתקשורת, המוקדשים למצ'ניקוב ולהמשך מפעל חייו – דהיינו חקר ההזדקנות ואריכות החיים . אלה עשויים לתרום לא רק לקידום וחינוך לחקר ההזדקנות ואריכות החיים, אלה גם לקידום ההשקפה האופטימית, שלום ושיתוף פעולה.
כעת מאורגנים ומתוכניים אירועים לכבוד היום במספר מדינות וערים בעולם – בקייב, אוקראינה, בחסות המכון הגרונטולוגי של האקדמיה למדעי הרפואה של אוקראינה, בסנקט פטרבורג, רוסיה, בחסות האגודה לגרונטולוגיה של האקדמיה למדעים של רוסיה והאוניברסיטה הרפואית הצפון-מערבית ע"ש מצ'ניקוב, במוסקבה בחסות המרכז הלאומי לרפואה מונעת של משרד הבריאות של רוסיה, ומפגשים נוספים במוסקבה מתוכנים על ידי מספר ארגונים חברתיים כולל תנועת פיודורוב, התנועה הטרנס-הומניסטית הרוסית והאגודה לאריכות החיים של רוסיה. בלרנקה שבקפריסין, מאורגן סמינר על ידי קרן אלפ"י והמכון לטכנולוגיה ומדעי העצב של קפריסין, כמו כן באוניברסיטת אוקספורד, אנגליה, בחסות האגודה המדעית של אוניברסיטת אוקספורד והקרן לחקר ביו-גרונטולוגיה.
בישראל, מתוכן סמינר באוניברסיטת בר-אילן בחסות העמותה הישראלית להארכת חיים והאגודה הבינלאומית לחקר ההזדקנות ומחלות הזקנה – ISOAD (הסניף הישראלי). בתוכנית ההרצאה מאת דר' איליה סטמבלר בנושא "אלי מצ'ניקוב – המייסד של מדע אריכות החיים ואחד המייסדים של הרפואה המודרנית – לכבוד 170 שנה ללידתו". הסמינר יתקיים ב-15 למאי, יום שישי, בשעה 11, באוניברסיטת בר-אילן, בניין 605 , גם ידוע כ-"בניין שטרן" (באזור "מורשת ישראל" בחלק הצפוני של הקמפוס), חדר 012. הכניסה חופשית.
אך הנכם מוזמנים לארגן אירועים נוספים ו-או להכין פרסומים נוספים לכבוד היום. כך תודות להשראה והסמכות המתמשכות של מצ'ניקוב, העניין בחקר ההזדקנות וארכות החיים יעלה בחברה. וכתוצאה מכך, יש לקוות כי יוגברו המודעות והחינוך לחקר ההזדקנות ואריכות החיים. ומתוך המודעות והחינוך עצם המחקר יקבל חיזוק וישא פרי לשם השגת אריכות חיים בריאים לכל.
בכבוד רב
דר' איליה סטמבלר
מתאם פעולות של האגודה הבינלאומית לחקר ההזדקנות ומחלות הזקנה ISOAD
International Society on Aging and Disease – ISOAD
הודעה באנגלית