מאת טל גלילי
http://www.biostatistics.co.il/?p=131
פוסט זה מספק תרשים אשר מלמד איזה תוסף תזונה הוכח (מחקרית) כיעיל עבור מצב רפואי זה או אחר.
מטרתי היא שתשלחו את התרשים לדודות שלכם כדי שהם ידפיסו ויתלו אותו על המקרר 🙂 וגם כדי להעלות את המודעות לידע מחקרי מבוסס, על השימוש בתוספי מזון.
להמשיך לקרוא תוספי התזונה הכי יעילים (על סמך מחקרים) – טבלה ותרשים ←

אלקטרוניקה מתכלה במלואה בגוף יכולה להיות שימושית לשתלים רפואיים זמניים ואספקת תרופות נקודתית ומדויקת.

טרנזיסטורים אורגנים מתכלים פותחו לאחרונה על ידי חוקרים באוניברסיטת סטנפורד, יכולים לשמש לשליטה על שתלים רפואיים זמניים המוחדרים בגוף במהלך הניתוח. להמשיך לקרוא טרנזיסטורים אורגנים ←

(פורסם במקור בבלוג "המדריך לטרמפיסט בסטטיסטיקה")

"מחשוב וביולוגיה מאד דומים" אומר אנדרו הסל. אבל אנדרו לא עצר בהפרכת משפט כללי לאוויר, הוא הקים קואופרטיב ביוטכנולוגיה ומטרתו היא ליישם את תרבות ה"קוד הפתוח" בתחום שיתוף הידע הביולוגי שלנו.

סקרנים לעוד, הנה הרצאה בת שעה של האיש המשובח הזה עבור "אוניברסיטת הסינגולריות" :

צ'יפ חדש מאבחן סרטן  ב -30 דקות

שבב חדש מאוניברסיטת טורונטו מזהה גדילי רנ"א המעידים על נוכחות של סרטן.

חוקרים מאוניברסיטת טורונטו פיתחו שבב אלקטרוני אשר עובד עם חומרים ננו לזיהוי סמנים קשורים לסרטן. שורה תחתונה, בערך ב-30 דקות הביוסנסור החדש יכול לקבוע אם יש לך את 'ביג ס'. לאחר שכבר הוכח שעובד עם סרטן הערמונית, יום אחד המכשיר יכול להיות המותאם אפילו לזיהוי איידס, שפעת חזירים ו H1N1..

פיתוח ביוסנסור הסרטן פורסם ב- ACS ולאחרונה ב- Nature Nanotechnology. שנה קלי, ראש הצוות לפרויקט, אומרת כי השבב האלקטרוני לאיתור סרטן הוא בגודל של קצה האצבע. השבב והאלקטרוניקה הקשורה יכולים להיכנס בקלות במכשיר בגודל של בלקברי. המשמעות היא כי איתור הסרטן לא יהיה רק הרבה יותר מהיר (30 דקות לעומת ימים של עבודה במעבדה) אבל זה יכול להיות גם נייד וגם יחסית זול. מכשירים קטנים וניידים אלה לזיהוי מחלות עיקריות יחוללו בקרוב מהפכה ברפואה.

להמשיך לקרוא צ'יפ חדש מאבחן סרטן ב -30 דקות ←

מאת מיכאל גייטס
Elysian Enterprise – The Pursuit of Immortality

תרגום – איליה סטמבלר

"העולם בו אנו חיים מביך ומבלבל. אנו שואפים להבין את פשר הדברים שאנו רואים סביבנו ושואלים: מהו טבע העולם? מה מקומנו בו? כיצד הוא נוצר? כיצד נוצרנו אנחנו? מדוע הדברים הנם כפי שהם?" (סטיבן הוקינג).
היות וידיעת העולם נרכשת באיטיות וחיינו קצרים, מדוע שלא נרדוף בכל כוחנו אחרי חיי נצח שבגוף? מדוע שלא נוסיף זמן לחיינו — שהוא כה נחוץ כדי להגיע לידיעת המציאות המוחלטת? התחום במדעי הרפואה המוקדש למלחמה בהזדקנות כבר קיים, אף שנמצא בשלביו הראשוניים.
כמו סטיבן הוקינג המצוטט לעיל, אנו שואפים להבין את פשר הדברים, אך שאלותינו שונות במקצת משאלותיו והן:
1. מהי המציאות המוחלטת?
2. האם יש חיים אחרי המוות?
3. האם האל קיים?
4. האם דת היא נציג האל עלי אדמות?
התשובות לשאלות אלה היו מועילות מאוד. אם ידענו אותן, היינו יכולים לתכנן בחכמה את האסטרטגיה של החיים. יתכן כי כבר מצאתם תשובות לשאלות אלו לשביעות רצונכם. אפילו אם התשובות אינן משביעות רצון, יתכן כי השלמתם איתן ולא הייתם מעונינים להפר את הפשרה השברירית אליה הגעתם. אנו מאמינים שאף על פי המגוון הרחב של אמונות ודעות הרווחות באנושות, אסטרטגיה קולקטיבית לא רק אפשרית אלא גם סבירה ורצויה: האסטרטגיה אשר תהיה מקובלת על אתאיסטים, אגנוסטיקאים ואנשים דתיים.
במשך אלפיים שנה התחרו בזירה האידיאית שתי השקפות עולם: אמונה ותבונה.
אף אחת משתיהן איננה משביעה רצון דייה. אמונה מבטיחה חיי עולם לאחר המוות וחיי שעה מלאי משמעות, אך זאת במחיר של כניעת התבונה לנביאים יודעי סוד ההתגלות האלוהית. לעומת זאת, תבונה מותירה אותנו חופשיים ( האמנם משכילים ?) אך בתמורה דורשת מאתנו ויתור על מטרה ומשמעות בחיים. לב טולסטוי מסכם זאת כך:
"מצבי היה איום. ידעתי כי בדרך של תבונה לא אוכל למצוא דבר מלבד שלילת החיים. … ועל פי אמונה מסתבר כי כדי לדעת את משמעות החיים אצטרך לוותר על התבונה, אותה התבונה שבשבילה נחוצה משמעות" (לב טולסטוי).
האם קיימת השקפת עולם אלטרנטיבית — כזאת שתכלול בתוכה חיי נצח, משמעות ומטרה, אך לא תדרוש מאתנו לא ויתור על האמונה ולא ויתור על התבונה? מהו אורח החיים הטוב ביותר כאשר ידיעתנו את המציאות המוחלטת היא מוגבלת ולא חד-משמעית ותוחלת חיינו כה קצרה?
היות וידיעת העולם נקנית באיטיות וחיינו קצרים, מדוע שלא נרדוף בכל כוחנו אחרי חיי נצח שבגוף? מדוע שלא נוסיף זמן לחיינו — שהוא כה נחוץ כדי לנסות ולהגיע לידיעת המציאות המוחלטת? התחום במדעי הרפואה העוסק במלחמה בהזדקנות כבר קיים, אף שנמצא בשלביו הראשוניים.
להמשיך לקרוא מבצע "גן-עדן" – החיפוש אחר אלמוות ←

מאת דר' דינה ראלט

מי הכי בריא?

דינה ראלט

מי ששומר על 4 כללי בריאות שכולנו מכירים הוא הכי פחות חולה.
תזונה נבונה (הרבה ירקות ופירות ומעט בשר), משקל בריא (BMI פחות מ- 30), חוסר עישון (אף פעם) ופעילות גופנית (לפחות 3.5 שעות בשבוע) קשורים עם כ- 80% ירידה בסיכון למחלות הכרוניות שכולנו מכירים שאף קשורות במוות:
סוכרת, אוטם שריר הלב, שבץ וסרטן.
מימצאים אלה נרשמו במעקב במשך כמעט 8 שנים, אחרי בריאותם של 23000 תושבים בגרמניה בני 35-65. במהלך הניסוי פיתחו כאלפיים משתתפים את אחת מהמחלות .
לכ- 9% מהנבדקים היו 4 נקודות לציון שמירתם על כל ארבעת כללי הבריאות.
Arch Intern Med., 2009, 169 (15), 1355-1362
בניסוי אחר עם תוצאות דומות, מעקב אחרי חולי סוכרת, נמצאו 4 משתנים הקשורים עם סוכרת: תזונה, ספורט, עישון והשמנה.
נראה שלא רק בגלל הנ"ל כדאי לאכול נכון ולזוז הרבה, במעקב אחרי מבוגרים בניו-יורק שבו אותרו 282 מקרי אלצהיימר במשך 5.4 שנים, נמצא כי תזונה ים-תיכונית ותנועה היו קשורים משמעותית עם הפחתת הסיכוי לחלות באלצהיימר.
JAMA, 2009, 302(6), 627-637

להמשיך לקרוא מקבץ מחקרים ←